יום שישי, 22 באוקטובר 2010

50 יום לתוך הפרוייקט: כבר מתחילים לראות בית

השבוע חגגנו 50 יום מתחילת הפרוייקט.
רק כמה שבועות מאז הבלוג האחרון וכבר מתחילים לדבר על גמר השלד

כן, כבר אפשר לראות בית. יש מדרגות לקומה שניה כניסה, סלון (סילחו לי על ההתלהבות).
יודעים איך שכשנולד תינוק, אתה מוצא את עצמך עושה לו כל מיני פרצופים מפגרים ומשמיע קולות שממש לא חלמת שבנאדם נורמאלי היה עושה...
אז הינה - זה גם קורה שהבית שלך בתהליכי היונקות: אריאלה ואני מצאנו את עצמנו מבלים את שבת בבוקר השקם עם קפה של בוקר על מרפסת הבית. - מרפסת, הא! בדיחה טובה!! אבל כפי שאמרנו, כשהילד שלך נולד אתה עושה דברים די משוגעים

השכנים הסתכלו עלינו כמו איזה שני ילדים מתלהבים (כי גם קפה ועוגה של אחה"צ כבר עשינו, איך לא על ה so called מרפסת)
אבל אגלה לכם סוד...האווירה והנוף שנישקף כל כך משכרים שקשה לוותר - אפילו אם מדובר באתר בניה בהתהוות.


אז ברוכים הבאים לקומת הקרקע: סלון מטבח ופינת אוכל. ברור, נכון?


לא עוברים ולו כמה ימים, וכבר צומחים להם העמודים של קומת הקרקע. מי שמכיר את הבתים של מונג'ק כבר בודאי יודע שקומת הקרקע היא בדרך כלל אקווריום - איזה כיף לבנאים.

מה שאתם רואים זה למעשה מעטפת הבית הסופית!! בין העמודים בגדול יש רק זכוכית.
התיאוריה אומרת שבתכנון נכון אפשר יהיה לזכות בפרטיות גם אם החיים הם באקווריום



האמינו או לא, התמונה הבאה צולמה רק 18 שעות אחרי קודמתה!!



הצוות הגדול של פריד וויקטור עם התיאומים של דובי המפקח רצים עם העבודה בקצב מסחרר. היה לי שבוע עמוס בעבודה, ואחרי יום אחד שלא היתי באתר פתאום לא הכרתי השלד - כבר צמחה לה תיקרה!

סוף השבוע וכאמור, כבר מתחילים לראות בית:



ובכל זאת, לא הכל דבש,  ולא הכל נשקף מבעד המשקפיים הורודים שלי.
השבוע האחרון, על אף שטס לו במהירות שיא ובהספקים חסרי תקדים, לא היה חסין מפני תקלות.

אך על מנת לא לקלקל את האווירה לקראת שבת, ולמשוך אתכם לקרוא את הבלוג הבא, אשאיר את החוויות למאוחר יותר.....

יום שבת, 25 בספטמבר 2010

רגע רקע: שלב התכנון

או קיי

אז שטח יש לנו, יסודות תקענו, כעת לבניית הבית. עד כה (שלב יציקת היסודות), כמו בשלבי הריון מוקדמים, הבית הוא בסך הכל ניצנים ראשונים של מלט המבצבצים מהקרקע. הלב פועם, יש סימני חיים אך עדיין לא ניתן לזהות דמות כלשהי.

אנו שואלים את עצמנו איך יצא? איזה עיניים, יהיה גבוה? אטלט.......

גם במקרה שלנו, יש לנו רעיון די טוב מה הולך לצאת מהבית הנוצר לו, הרי כבר ישבנו עד כה עשרות שעות (נטו) עם האדריכל על כל פינה כמעט בבית, אך עד שלא רואים אותו נולד, לא נדע.

האדריכלות:
אם מדברים על ישיבות התכנון, אז כמה מילים על חלקה של האדריכלות.

אמרנו בית חלומות, אז צריך אדריכל בהתאם.
אחרי סקירת עשרות חוברות "בנין ודיור" ומפגשים עם כמה אדריכלים, החלטנו ללכת על האדריכל יונתן מונג'ק.

האמת היא שקל מאוד להתאהב בעבודות ובסגנון של מונג'ק מכיוון שהסגנון שלו הוא הסגנון הרומנטי.

שלב התכנון כלל סדרה של 12 מפגשים שהפכו אצלנו למעין ריטואל שבועי חוויתי, בהם אתה לא רק עובר תהליך של יצירת בית, אלא [ואולי אפילו חשוב יותר] הגדרת סגנון החיים אשר ימלא אותו.
פה לדעתנו הגדולה של העבודה עם מונג'ק - הוא לא רק בונה בית, אלא יוצר אוירה שלמה.
עוד דבר שאנו רואים כחוזקה של יוני הוא שבמקביל להתאמת הבית לאופי הפרטי שלנו, יש למונג'ק גם "אני מאמין" חזק מאוד משלו. בתהליך אתנו, יוני אף הוביל אותנו לשבור את אחת מתפיסות העולם הפולניות עתיקות היומין כי "הסלון הוא לראות ולא לגעת".
עיצוב ה"לופט" של קומת הכניסה שלנו הולך דווקא על "למה לא?..." ומגדיר את הסלון דוקא כאזור בילוי ורביצה [אלוהים ישמור!].
האם זה בסופו של דבר תוצאה של שינוי תפיסת עולם אליו התבשלנו יחד במהלך התכנון או שמה פרי תהליך של הובלה קריזמטית של האדריכל? את התשובה כנראה נדע רק כאשר נעבור לגור. אך לעת עתה אנו משתעשעים עם הרעיון שבזכות יונתן מונג'ק "השתחררנו" מ"חרדת הסלון הסטרילי".
בלי קשר (או אולי עם) בפגישות עם יוני תמיד מגיעים לדבר על הכל [ואני מתכוון להכל - לפולנים שביננו בהתחלה זה קצת מביך] - אתה פתאום רואה שעברו להן שעתיים שדיברת על מיליון ואחד דברים ואיך שהו הכל מתקשר לתכנית בסופו של דבר.

מבחינת התקדמות העבודה, החלטנו "להסתכן" ויוני הסכים ללכת אתנו ולהמשיך לתכניות הביצוע הקבלניות במקביל לתהליך הגשת הבקשה להיתר בניה, תוך אמונה שלנו שהתוכניות תאושרנה ללא שינויים מהותיים.
בגדול, נראה כי ההימור הצליח וכי אולי אף נגיע למצב שבו כשנה אחרי פגישתנו הראשונה השלד כבר יעמוד על טילו. אני חוש שמונג'ק לא חלם בחיים לקצב שכזה!...


אצלנו בצפון הדברים קצת שונה מצפון ת"א......


** הערת אגב,
קיבלנו לא מעט ביקורת על בחירתנו, בעיקר מההיבט הכספי. נכון, בחירה לא זולה, אך אם יש החלטה אחת לגבי השקעה בבית שעברה אצלי יחסית חלק [כמעט כל הוצאה אחרת מלווה אצלנו במסכת של שיקולים ושיכנועים עצמיים] זו ההחלטה לגבי האדריכל.

Let's Face It, איך שלא יהיה, הבית יעלה הרבה ירוקים, עם או בלי אדריכל מוביל. הבניה גם תהיה ההשקעה הכי גדולה שכנראה נעשה בעתיד הנראה לעין (אולי בכל חיינו).
האדריכל הוא זה שבסופו של דבר ישפיע הכי הרבה על פירות ההשקעה הענקית הזו
אז איך יעלה על הדעת שדווקא האדריכלות מכל מרכיבי העלויות של הבית לא תזכה לבעל המקוע הטוב ביותר?
אז מה עשינו עד כה?

כיום אנו בסוף השבוע השלישי לפרוייקט. בינתיים נראה שאנו עומדים בלו"ז המתוכנן [ששש... שדובי לא ישמע....].
עד כה,
- הכשרנו את השטח
- קדחנו קלונסאות
- יצקנו יסודות
- יצקנו קורות קשר

כל זאת, ועדיין שום דבר הדומה לבית, אך בכל זאת, האיברים החיוניים כבר פועמים.

לפי הערכת הלו"ז הכוללת [עד המעבר עם המזוודות ] הפרוייקט אמור להימשך כ- 36 שבועות (מזכיר משהו?).
אני מוכן להסתכן רשמית במעמד חגיגי זה, לקרוא תיגר בכל הסקפטים למיניהם, ובשביל הספורט לסמן את ה- 15 ביוני 2011 ביומן של חברת ההובלות.

בשבוע הקרוב אנו אמורים לצקת את הרצפה הראשונה (בקומת הגינה). נו...מתי נראה כבר משהו... אז לפי הקבלן, ברגע שגמרנו עם היציקה הראשונה, העסק צריך לזוז מהר.

טוב, נראה בשבועות הבאים....
עד אז, אתם מוזמנים להמר על התאריך הנראה לכם.

יום שבת, 4 בספטמבר 2010

השבוע נורתה יריית הפתיחה!!

בפרק הבא אסכם את הדרך שעשינו עד יריית הפתיחה שציינו השבוע, אבל ההתרגשות כ"כ גדולה השבוע, שאי אפשר להתאפק.

ביום שני 30/8 הגיעה בשעה טובה מכונת הקידוח עם צוות קבלן השלד ותקענו יסודות ראשונים לבית!


הבור שאתם רואים מאחורינו הוא הקידוח הראשון של הבית אליו השלכנו מטבעות כמיטב המסורת וגם בקבוקים עם ברכות לבית שכל אחד מאתנו כתב.


אוקיי, עד כאן ההתרגשות והכיף והשמחה.
אך אין שום סיפור טוב בלי קורטוב של עצבים, עיכובים, הברזות וכו'.
אז הנה, ולו רק להוכיח שפרוייקט זה אינו שונה מכולם,ואינו חסין מבעיות, עבר כמעט שבוע מאותה ירית פתיחה ואנו עדיין רק בקידוח החמישי :-( (כבר היינו אמורים לסיים מזמן)
אותה מכונה גדולה ומבטיחה שירדה ברוב גאון והדר לשטח ביום שני הרימה ידיים אחרי הקידוח החמישי (מתוך 32). כמובן עבר שבוע שלם בשביל למצוא מכונה חלופית שאמורה להיות יותר גדולה ורעבה מזו של השבוע.

נראה לכם שרק מבחינת לו"ז היה שבוע מורט עצבים? אז גם מבחינת תקציב!!....

כל שבוע מתחיל עם תפילה שיעבור ללא גילוי חריגות תקציב והפתעות יקרות שלא חשבנו עליהן.

אז הנה, יום שלישי דובי (המפקח שלנו) מגיע אלינו הביתה בערב עם המעטפה הכוללת את כתב הכמויות שהכין המהנדס. התוצאות שבתוך המעטפה יחשפו את כמות הברזל והבטון שייכנסו לשלד (סה"כ עלות של כ- 200 א' ש"ח). אפשר היה לחתוך את המתח בסכין (סתם קצת סופרלטיבים).....

ובכן, דובי המפיק שלנו שולף את הנתון הראשון: כמות הברזל:............10 טון פחות ממה שחזינו. ישששששששש!!!! - חסכון של כמעט 30 א' ש"ח  WOW

והנה בא נתון הבטון. קצת יותר מסובך לחשב ולסכם. האם ימשיך לנו גל הזמל?
דובי שולף את כתב כמויות הבטון.....
והנה המכה: חריגה לרעה של כ- 33%. מהההה!! %$#^%#$ עוד בדיקה ועוד חישוב, תאמינו לי, כמה שעות ישבתי אתמול על החישובים - כל פעם עלה זיק של תקוה כי הופ נפלה טעות לטובתנו, אך לשוא.

אך מילת הרגעה: שתי החריגות מקזזות אחת שת השניה ובסופו של דבר יצאנו מאוזנים.

אז אם דיברנו על יריות פתיחה, צריך כבר להזכיר את שריקת הסיום.
כולם אומרים שאני [כרגיל] אופטימי וחי בסרט, אבל אני מתעקש כי ניתן לסיים את פרוייקט הבניה תוך 9 עד 10 חודשים.
המטרה שלנו היא לעבור לגור עד סוף יוני לכל המאוחר. זוהי מטרה שאנחנו חייבים לעמוד בה ללא פשרות.  בהמשך הבלוגים תבינו מדוע... מה יש קצת לשמור במתח......

אתם מוזמנים לתת את ההימורים שלכם במהלך הפרוייקט.

בינתיים אני בטוח שנעבור עליות ומורדות מבחינת לו"ז ותקציבים.

אז מה צפוי לנו השבוע... בימים הראשונים של השבוע אנחנו נסיים את הקידוחים ונתחיל בבניה עצמה.



יום שישי, 27 באוגוסט 2010

איך זה הכל התחיל?

מי מאתנו לא משקיע חלק מהותי מזמנו בפינטוז על העתיד?
  • איפה נהיה בעוד X שנים?
  • היכן נגור?
  • כמה ילדים יהיו לנו?
  • האם נישאר במקצוע?
  • וכו'
פינטוז שרץ אצלי כל השנים היה בניית בית החלומות שלנו: זה שנזדקן בו, הנחלה.........
תמיד חלמנו אריאלה (אשתי) ואני על הוילה בקיסריה או אפקה בת"א (לאחר שכבר ירדנו מחלום הפנטהאוס בת"א).
הבעיה: צריך לעבוד, לחסוך ולהצטמצם כל החיים בשביל להגיע לנחלה, רק לגלות שהשנים הכי טובות, בהן אתה אמור להנות ממהיעד הזה כבר הרחק מאחור.

מי היה חולם שבכלל נעלה על הדעת להזדקן בגליל ????!!!!#%$@$%@#

יד אלוהים כנראה הובילה אותנו לשכור בית בכפר ורדים שבגליל המערבי. אין הסבר אחר לכך שזוג תל אביביים פתאום מוצא את עצמו ב"סוף העולם שמאלה" על יד גבול לבנון.

לאחר כחצי שנה של שכירות בכפר ירד האסימון:

מדוע לפנטז עשרות שנים על בית חלומותינו, כאשר פסגה זו יכולה להתממש כבר היום, כאן?

- כפר ורדים הוא ישוב יוקרתי בו בית חלומותינו יכול "להרגיש בבית"
- בעוד 20 שנה הכפר יהיה אחד המקומות הנחשקים בארץ (אולי עד אז בכל מקרה חלומותינו היו נודדים לכאן...)
- מחירי נדל"ן עדיין סבירים. ברור שבעוד 20 שנה כפר ורדים יהיה הכוכב העולה של הצפון
- ונגלה לכם סוד....... עלות הבניה כאן בצפון נמוכה באופן היסטרי לעומת בניית בית בת"א

ובכן, בנובמבר 2009 רכשנו חלקה בת 640 מ"ר בפסגת כפר ורדים הנושקת ליער.