או קיי
אז שטח יש לנו, יסודות תקענו, כעת לבניית הבית. עד כה (שלב יציקת היסודות), כמו בשלבי הריון מוקדמים, הבית הוא בסך הכל ניצנים ראשונים של מלט המבצבצים מהקרקע. הלב פועם, יש סימני חיים אך עדיין לא ניתן לזהות דמות כלשהי.
אנו שואלים את עצמנו איך יצא? איזה עיניים, יהיה גבוה? אטלט.......
גם במקרה שלנו, יש לנו רעיון די טוב מה הולך לצאת מהבית הנוצר לו, הרי כבר ישבנו עד כה עשרות שעות (נטו) עם האדריכל על כל פינה כמעט בבית, אך עד שלא רואים אותו נולד, לא נדע.
האדריכלות:
אם מדברים על ישיבות התכנון, אז כמה מילים על חלקה של האדריכלות.
אמרנו בית חלומות, אז צריך אדריכל בהתאם.
אחרי סקירת עשרות חוברות "בנין ודיור" ומפגשים עם כמה אדריכלים, החלטנו ללכת על האדריכל יונתן מונג'ק.
האמת היא שקל מאוד להתאהב בעבודות ובסגנון של מונג'ק מכיוון שהסגנון שלו הוא הסגנון הרומנטי.
שלב התכנון כלל סדרה של 12 מפגשים שהפכו אצלנו למעין ריטואל שבועי חוויתי, בהם אתה לא רק עובר תהליך של יצירת בית, אלא [ואולי אפילו חשוב יותר] הגדרת סגנון החיים אשר ימלא אותו.
פה לדעתנו הגדולה של העבודה עם מונג'ק - הוא לא רק בונה בית, אלא יוצר אוירה שלמה.
עוד דבר שאנו רואים כחוזקה של יוני הוא שבמקביל להתאמת הבית לאופי הפרטי שלנו, יש למונג'ק גם "אני מאמין" חזק מאוד משלו. בתהליך אתנו, יוני אף הוביל אותנו לשבור את אחת מתפיסות העולם הפולניות עתיקות היומין כי "הסלון הוא לראות ולא לגעת".
עיצוב ה"לופט" של קומת הכניסה שלנו הולך דווקא על "למה לא?..." ומגדיר את הסלון דוקא כאזור בילוי ורביצה [אלוהים ישמור!].
האם זה בסופו של דבר תוצאה של שינוי תפיסת עולם אליו התבשלנו יחד במהלך התכנון או שמה פרי תהליך של הובלה קריזמטית של האדריכל? את התשובה כנראה נדע רק כאשר נעבור לגור. אך לעת עתה אנו משתעשעים עם הרעיון שבזכות יונתן מונג'ק "השתחררנו" מ"חרדת הסלון הסטרילי".
בלי קשר (או אולי עם) בפגישות עם יוני תמיד מגיעים לדבר על הכל [ואני מתכוון להכל - לפולנים שביננו בהתחלה זה קצת מביך] - אתה פתאום רואה שעברו להן שעתיים שדיברת על מיליון ואחד דברים ואיך שהו הכל מתקשר לתכנית בסופו של דבר.
מבחינת התקדמות העבודה, החלטנו "להסתכן" ויוני הסכים ללכת אתנו ולהמשיך לתכניות הביצוע הקבלניות במקביל לתהליך הגשת הבקשה להיתר בניה, תוך אמונה שלנו שהתוכניות תאושרנה ללא שינויים מהותיים.
בגדול, נראה כי ההימור הצליח וכי אולי אף נגיע למצב שבו כשנה אחרי פגישתנו הראשונה השלד כבר יעמוד על טילו. אני חוש שמונג'ק לא חלם בחיים לקצב שכזה!...
אצלנו בצפון הדברים קצת שונה מצפון ת"א......
** הערת אגב,
קיבלנו לא מעט ביקורת על בחירתנו, בעיקר מההיבט הכספי. נכון, בחירה לא זולה, אך אם יש החלטה אחת לגבי השקעה בבית שעברה אצלי יחסית חלק [כמעט כל הוצאה אחרת מלווה אצלנו במסכת של שיקולים ושיכנועים עצמיים] זו ההחלטה לגבי האדריכל.
Let's Face It, איך שלא יהיה, הבית יעלה הרבה ירוקים, עם או בלי אדריכל מוביל. הבניה גם תהיה ההשקעה הכי גדולה שכנראה נעשה בעתיד הנראה לעין (אולי בכל חיינו).
האדריכל הוא זה שבסופו של דבר ישפיע הכי הרבה על פירות ההשקעה הענקית הזו
אז איך יעלה על הדעת שדווקא האדריכלות מכל מרכיבי העלויות של הבית לא תזכה לבעל המקוע הטוב ביותר?
אז מה עשינו עד כה?
כיום אנו בסוף השבוע השלישי לפרוייקט. בינתיים נראה שאנו עומדים בלו"ז המתוכנן [ששש... שדובי לא ישמע....].
עד כה,
- הכשרנו את השטח
- קדחנו קלונסאות
- יצקנו יסודות
- יצקנו קורות קשר
כל זאת, ועדיין שום דבר הדומה לבית, אך בכל זאת, האיברים החיוניים כבר פועמים.
לפי הערכת הלו"ז הכוללת [עד המעבר עם המזוודות ] הפרוייקט אמור להימשך כ- 36 שבועות (מזכיר משהו?).
אני מוכן להסתכן רשמית במעמד חגיגי זה, לקרוא תיגר בכל הסקפטים למיניהם, ובשביל הספורט לסמן את ה- 15 ביוני 2011 ביומן של חברת ההובלות.
בשבוע הקרוב אנו אמורים לצקת את הרצפה הראשונה (בקומת הגינה). נו...מתי נראה כבר משהו... אז לפי הקבלן, ברגע שגמרנו עם היציקה הראשונה, העסק צריך לזוז מהר.
טוב, נראה בשבועות הבאים....
עד אז, אתם מוזמנים להמר על התאריך הנראה לכם.
אז שטח יש לנו, יסודות תקענו, כעת לבניית הבית. עד כה (שלב יציקת היסודות), כמו בשלבי הריון מוקדמים, הבית הוא בסך הכל ניצנים ראשונים של מלט המבצבצים מהקרקע. הלב פועם, יש סימני חיים אך עדיין לא ניתן לזהות דמות כלשהי.
אנו שואלים את עצמנו איך יצא? איזה עיניים, יהיה גבוה? אטלט.......
גם במקרה שלנו, יש לנו רעיון די טוב מה הולך לצאת מהבית הנוצר לו, הרי כבר ישבנו עד כה עשרות שעות (נטו) עם האדריכל על כל פינה כמעט בבית, אך עד שלא רואים אותו נולד, לא נדע.
האדריכלות:
אם מדברים על ישיבות התכנון, אז כמה מילים על חלקה של האדריכלות.
אמרנו בית חלומות, אז צריך אדריכל בהתאם.
אחרי סקירת עשרות חוברות "בנין ודיור" ומפגשים עם כמה אדריכלים, החלטנו ללכת על האדריכל יונתן מונג'ק.
האמת היא שקל מאוד להתאהב בעבודות ובסגנון של מונג'ק מכיוון שהסגנון שלו הוא הסגנון הרומנטי.
שלב התכנון כלל סדרה של 12 מפגשים שהפכו אצלנו למעין ריטואל שבועי חוויתי, בהם אתה לא רק עובר תהליך של יצירת בית, אלא [ואולי אפילו חשוב יותר] הגדרת סגנון החיים אשר ימלא אותו.
פה לדעתנו הגדולה של העבודה עם מונג'ק - הוא לא רק בונה בית, אלא יוצר אוירה שלמה.
עוד דבר שאנו רואים כחוזקה של יוני הוא שבמקביל להתאמת הבית לאופי הפרטי שלנו, יש למונג'ק גם "אני מאמין" חזק מאוד משלו. בתהליך אתנו, יוני אף הוביל אותנו לשבור את אחת מתפיסות העולם הפולניות עתיקות היומין כי "הסלון הוא לראות ולא לגעת".
עיצוב ה"לופט" של קומת הכניסה שלנו הולך דווקא על "למה לא?..." ומגדיר את הסלון דוקא כאזור בילוי ורביצה [אלוהים ישמור!].
האם זה בסופו של דבר תוצאה של שינוי תפיסת עולם אליו התבשלנו יחד במהלך התכנון או שמה פרי תהליך של הובלה קריזמטית של האדריכל? את התשובה כנראה נדע רק כאשר נעבור לגור. אך לעת עתה אנו משתעשעים עם הרעיון שבזכות יונתן מונג'ק "השתחררנו" מ"חרדת הסלון הסטרילי".
בלי קשר (או אולי עם) בפגישות עם יוני תמיד מגיעים לדבר על הכל [ואני מתכוון להכל - לפולנים שביננו בהתחלה זה קצת מביך] - אתה פתאום רואה שעברו להן שעתיים שדיברת על מיליון ואחד דברים ואיך שהו הכל מתקשר לתכנית בסופו של דבר.
מבחינת התקדמות העבודה, החלטנו "להסתכן" ויוני הסכים ללכת אתנו ולהמשיך לתכניות הביצוע הקבלניות במקביל לתהליך הגשת הבקשה להיתר בניה, תוך אמונה שלנו שהתוכניות תאושרנה ללא שינויים מהותיים.
בגדול, נראה כי ההימור הצליח וכי אולי אף נגיע למצב שבו כשנה אחרי פגישתנו הראשונה השלד כבר יעמוד על טילו. אני חוש שמונג'ק לא חלם בחיים לקצב שכזה!...
אצלנו בצפון הדברים קצת שונה מצפון ת"א......
** הערת אגב,
קיבלנו לא מעט ביקורת על בחירתנו, בעיקר מההיבט הכספי. נכון, בחירה לא זולה, אך אם יש החלטה אחת לגבי השקעה בבית שעברה אצלי יחסית חלק [כמעט כל הוצאה אחרת מלווה אצלנו במסכת של שיקולים ושיכנועים עצמיים] זו ההחלטה לגבי האדריכל.
Let's Face It, איך שלא יהיה, הבית יעלה הרבה ירוקים, עם או בלי אדריכל מוביל. הבניה גם תהיה ההשקעה הכי גדולה שכנראה נעשה בעתיד הנראה לעין (אולי בכל חיינו).
האדריכל הוא זה שבסופו של דבר ישפיע הכי הרבה על פירות ההשקעה הענקית הזו
אז איך יעלה על הדעת שדווקא האדריכלות מכל מרכיבי העלויות של הבית לא תזכה לבעל המקוע הטוב ביותר?
אז מה עשינו עד כה?
כיום אנו בסוף השבוע השלישי לפרוייקט. בינתיים נראה שאנו עומדים בלו"ז המתוכנן [ששש... שדובי לא ישמע....].
עד כה,
- הכשרנו את השטח
- קדחנו קלונסאות
- יצקנו יסודות
- יצקנו קורות קשר
כל זאת, ועדיין שום דבר הדומה לבית, אך בכל זאת, האיברים החיוניים כבר פועמים.
לפי הערכת הלו"ז הכוללת [עד המעבר עם המזוודות ] הפרוייקט אמור להימשך כ- 36 שבועות (מזכיר משהו?).
אני מוכן להסתכן רשמית במעמד חגיגי זה, לקרוא תיגר בכל הסקפטים למיניהם, ובשביל הספורט לסמן את ה- 15 ביוני 2011 ביומן של חברת ההובלות.
בשבוע הקרוב אנו אמורים לצקת את הרצפה הראשונה (בקומת הגינה). נו...מתי נראה כבר משהו... אז לפי הקבלן, ברגע שגמרנו עם היציקה הראשונה, העסק צריך לזוז מהר.
טוב, נראה בשבועות הבאים....
עד אז, אתם מוזמנים להמר על התאריך הנראה לכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה